הסדנה של נתנאלה | כתיבה יוצרת

כותבים למגירה? רוצים להשתפר, לקבל משוב, לרוות השראה? כל שעליכם לעשות הוא להצטרף לסדנת כתיבה באווירה אינטימית ולצאת למסע שיוציא לעולם את הסופר שבכם.

לכתוב ויהיה מה...

כשהייתי בת עשר הגיעה לבית ספרנו סופרת ילדים מפורסמת. היא סיכמה את הרצאתה במילים "אם מישהו מכם רוצה להיות סופר, עליו לזכור היטב את כל חוויות הילדות שלו." כשהסופרת יצאה, רדפתי אחריה, ניתרת מעל המדרגות הלחות מהגשם, קראתי בשמה הפרטי עד שעצרה ונענתה לקריאתי.

"מה?" שאלה.

אמרתי בקול רועד "את יודעת שגם אני רוצה להיות סופרת, אבל אני לא חושבת שאני זוכרת חוויות ילדות." (להזכירכם זה עתה מלאו לי עשר).
"אם כך לא תוכלי להיות סופרת." אמרה, סובבה את גבה ונעלמה בגשם הירושלמי האפור.

חזרתי הביתה, לקחתי פיסת נייר, חתכתי, קיפלתי, הידקתי, עד שהתקבל ספרון קטן בתוכו מניתי את כל הסיבות שבגללן אני רוצה להיות סופרת (לצערי לא שמרתי את יצירת המופת ההיא, וגם אינני זוכרת הסיבות שמניתי בימי התום ההם). דבר אחד למדתי מאז- בכל פעם שיתגלה לכם האור, שתבונה חדשה תפציע במוחכם, או רעיון יבזיק לנגד עיניכם, תמיד, אבל תמיד, יופיע מישהו או משהו שינסה לטרפד את ניסיונותיכם, שיהרוס את חדוות היצירה וישאיר בכם טעם לוואי. זהו מעין פרדוקס שכזה, בכל מקום בו יש נביעה, ישנם ערפדים. וזו הסיבה לכך שאנו, האנשים הכותבים, זקוקים לתמיכה, לאוזן קשבת, לביקורת בונה.